תהליך אימון אישי כאמצעי לקידום כישורי למידה בהשכלה הגבוהה 

ד"ר איטה דונר - המחלקה לביוטכנולוגיה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה כרמיאל

 

ד"ר מירי שחם - המחלקה להוראה והמרכז לקידום ההוראה והלמידה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה כרמיאל

 

ד"ר אורית הרשקוביץ - המחלקה להוראה והמרכז לקידום ההוראה והלמידה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה כרמיאל 



תקציר

במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל מופעלת מתשס"ח תוכנית אימון אישי לסטודנטים, במטרה לקדם כישורי למידה של סטודנטים ולהקטין את מספר הסטודנטים הנושרים מן הלימודים בשלבים הראשונים של התואר. התוכנית מופעלת על ידי המרכז לקידום ולפיתוח ההוראה והלמידה הפועל במכללה, ומתבססת על "מודל ששת השלבים" (Six Factor Model (SFM -, מודל אימון אישי ייחודי שפיתח קדם (2006) במכון "מאמנים", המבוסס על הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. במסגרת ששת השלבים מציע המודל מתודולוגיה שיטתית וארגז כלים ייחודי המובילים לשינוי, למיצוי פוטנציאל, ולהצלחה בהשגת מטרות חיים רצויות. מטרתה של תוכנית האימון האישי במכללה היא קידום כישורי הלמידה של הסטודנטים, והיא מלווה במחקר.

במאמר זה יוצג השלב הראשון של התוכנית, יידון הבסיס התיאורטי של התוכנית ודרכי היישום 

שלה במכללה, ויוצגו ממצאים ראשוניים של מחקר שנערך בסמסטר חורף תשס"ט.

יחודיותו והצלחתו של תהליך האימון במכללה מבוססות על האינטראקציה בין שלושה גורמים: הסטודנטים, המרצים-מאמנים, והמרכז לקידום ההוראה והלמידה. נראה, כי לתהליך האימון פוטנציאל משמעותי להצלחה של כל המעורבים בו.


מילות מפתח: אימון אישי, קידום כישורי למידה, "מודל ששת השלבים".


The Process of Personal coaching as a Tool for Promoting Learning Skills in an Academic College of Engineering

Ita Donner , Miri Shacham , Orit Herscovitz 



Abstract

Since 2008 the Ort Braude Academic College of Engineering has been implementing a personal coaching program for students in order to promote their learning skills and reduce the number of drop-outs in the first stages of their studies. The program is implemented by the Center for Teaching 

The program is based on a unique personal coaching model developed by Kedem (2006) in the “Coaching” Institute. "The Six Factor Model" (SFM) is based on a Behavioral-Cognitive Approach. The model offers a systematic methodology and a unique "tool box" leading to promote change, ultimate use of potential and success in reaching desired life goals. The personal coaching program seeks to enhance the student’s learning skills, and it is accompanied by a longitudinal research. 

In this article we discuss the theoretical rational of the program and its implementation in the college. The preliminary findings of the research conducted in the Winter Semester of 2009 are also presented. 

The uniqueness and success of the coaching process in the college is based on the interaction of three factors: the students, the coaches- college lecturers who got special training, and the Center for Teaching and Learning. It seems that the coaching process has great potential for the success of all its participants. 


Key words: Personal Coaching, promoting learning skills, “The Six-Factor Model”



מבוא

במסגרת המרכז לקידום ההוראה והלמידה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה פועלות מספר תוכניות חדשניות לשיפור הלמידה-הוראה. אחת מהן היא תוכנית לקידום כישורי הלמידה של סטודנטים במסגרת אימון אישי, הניתנת בתום השנה הראשונה ללימודיהם. תוכנית זו היא יוזמה ייחודית של המכללה, ובמסגרתה ניתנת לסטודנט הזדמנות נוספת לסיים בהצלחה את לימודי ההנדסה. התוכנית מופעלת זו השנה השנייה, ומלוּוה במחקר הערכה.


רקע תיאורטי

אימון הוא גישה לפיתוח מצוינות והצלחה תוך קידום הפוטנציאל האישי של האדם לצורך השגת מטרות ויעדים רצויים באמצעות חקירה ולמידה מתמדת בזמן קצר ( בלנצ'רד והומאן , 2006; בקינגהם וקליפטון, 2005; כ"ץ, 2005). האימון הוא תהליך שיטתי, מובנה וממוקד תוצאות (כ"ץ, 2005). מטרתו העיקרית היא לסייע ללקוחות לראות בצורה עניינית היכן הם נמצאים והיכן הם רוצים להיות, ולאחר מכן לפתח תוכנית אישית כיצד להגיע לכך (בלנצ'רד והומאן, 2006). המפגש של מאמן-מתאמן מיועד לקדם למידה ושינוי התנהגותי אצל המתאמן. קמפבל וגרדנר (Campbell and Gardner, 2005) מגדירים אימון של סטודנטים כקשר אישי בין מאמן וסטודנט בתהליך שינוי המיועד להעצמת הביצועים של הפרט, לצמיחה אישית, ולשיפור רווחה ואיכות חיים. 

גרנט (Grant, 2001) מגדיר אימון כתהליך שיתופי שיטתי, ממוקד פתרון בעיות, הניתן לאוכלוסיות של מבוגרם נורמליים, שבו המאמן מאפשר למידה עצמית, צמיחה אישית, והשגת מטרות של המתאמן. תהליך האימון מתבסס על שותפות מתמשכת בין מאמן, שתורם מהידע והניסיון שלו, לבין המתאמן, כדי לעזור למתאמן להשיג את יעדיו האישיים והמקצועיים, וליצור לעצמו איכות חיים גבוהה. תפקיד המאמן הוא לאפשר למתאמן לחפש, למצוא ולבטא את הכישורים, המשאבים והפוטנציאל שקיימים בו באופן טבעי, כדי להפיק פתרונות ודרכי התמודדות עם האתגרים והמורכבויות שמציבה בפניו הסביבה (קדם, 2006).

קיימים מחקרים רבים העוסקים בקידום כישורים ומיומנויות בעזרת האימון, בעיקר בתחום העסקי. מעט מחקרים עוסקים באימון אישי ולמידה, והם מתמקדים בעיקר בתלמידי תיכון. Griffiths (2005) טוען, שתהליך האימון הוא מודל ללמידה אפקטיבית מעצם היותו מכוון-מטרה, מבוקר ורפלקטיבי, וכי חשוב לכלול במערכת החינוכית את הרציונל של האימון כמודל ללמידה יעילה. 

במחקר שנערך בבתי ספר באנגליה נמצא, כי לאימון יש תרומה לשיפור הצלחתם של התלמידים במבחנים (Passmore, and Brown, 2009). במחקר על סטודנטיות לסיעוד בתואר שני נמצא, שהאימון העצים את הלמידה בזכות השותפות החזקה שנוצרה בין הסטודנט, המאמן והמוסד האקדמי ((Tee, Jowett and Bechelet-Carter , 2009.  קמפבל וגרדנר (Campbell and Gardner ,2005) מצאו, כי אימון השפיע על סטודנטים בכך שהעלה את יכולתם להציב יעדים ואת המוטיבציה שלהם להגיע להישגים. 

כלי המחקר היו שאלונים של חוסן, דימוי עצמי והישגים אקדמיים. הממצאים מצביעים על כך, שלאימון האישי יש פוטנציאל לבנות חוסן ואיכות חיים גבוהה אצל הסטודנטים. הסטודנטים דיווחו על שביעות רצון והגברת ההשקעה בלימודים בתהליך האימון.

קידום הלמידה נעשה על ידי סיוע לסטודנט להציב יעדים לטווח ארוך ולגזור מהם פעילויות על מנת להשיג יעדים אלו. הסטודנט לומד להטרים את המכשולים הצפויים בדרך להשגת היעדים, לפתח אסטרטגיות לשם התמודדות עם מכשולים אלה, ולאתר אפיקי סיוע פוטנציאליים  (Codding and Merriman, 2008).


.

סביבת המחקר - אימון אישי במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל


רציונל

תוכנית האימון במכללה מופעלת לשם השגת שתי מטרות עיקריות: קידום כישורי למידה, רווחה ואיכות חיים של הסטודנטים המשתתפים, והפחתת נשירה של סטודנטים שיש להם פוטנציאל להצלחה, כל זאת בסיום שנת הלימודים הראשונה. התוכנית מתבססת על מודל ששת השלבים (SFM), אשר פיתח קדם (2006) במכון "מאמנים". המודל עוסק בפיתוח ובמיצוי של הפוטנציאל האישי לצורך השגת מטרות ויעדים רצויים, ומתמקד בצמיחה באמצעות מיצוי עוצמות אישיות, התגברות על מחסומים, ופיתוח "שרירי ההצלחה" ויכולות חדשות להשגת תוצאות.

המודל הוא שיטה קוגניטיבית-התנהגותית המתבססת על מודלים להצלחה מתחומים של פסיכולוגיה, כלכלה ומינהל עסקים. הגישות הפסיכולוגיות העומדות בבסיס השיטה הן הגישה ההומניסטית, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הפסיכולוגיה ההתנהגותית, והפסיכולוגיה החיובית.

המודל כולל שישה שלבים: 

1. זיהוי הבעיה - הגדרת הצורך: בחינת המצב, הגדרת הבעיה במונחים מעשיים. חתימה על חוזה אימון המאגד את המחויבות ואת האחריות ההדדית של המאמן והמתאמן להצלחה.

2. עתיד רצוי - הגדרת תוצאות רצויות, יצירת החזון האישי, והגדרת המטרות הרצויות להשגה במונחים מדידים הרלבנטיים למדדי ההצלחה בלמידה.

3. פרדיגמה קיימת - אבחון והערכת יכולות דרך חקירה לאיתור הדפוס של הבעיה: דגם ההתנהגות שיוצר אותה.

4. פרדיגמה עתידית - גיבוש אסטרטגיות התנהלות חדשות ודפוסי התנהגות חדשים כבסיס ליצירת תוכנית אימון אישית לשם הגשמת החזון והשגת המטרות.

5. אימונים ותרגולות - יישום תוכנית אימונים אישית שיטתית לפיתוח "שרירי" היכולת וההצלחה.

6. ביסוס הביצוע - הטמעת השינוי וההרגלים החדשים, מדידת התוצאות, ובחינת התאמתן לציפיות, חגיגת ההישגים.


תהליך הפעלת האימון במכללה

בשנות הלימודים 2007-2009 הוכשרו 12 מרצים מסגל המכללה במסגרת קורס מאמנים מקצועי (במימון המכללה) שנערך על ידי מכון "מאמנים". הסדנאות כללו הכרת הבסיס התיאורטי של אימון אישי, התנסות במודל ששת השלבים, והתאמת תוכנית האימון לצורכיהם של הסטודנטים במכללה. המרצים עברו גם אימון אישי במטרה להתנסות בעצמם בתהליך של אימון. בשלב השני של התוכנית איתר צוות של פסיכולוגים מהמרכז לקידום ההוראה והלמידה במכללה סטודנטים הזקוקים לאימון ומעוניינים בו. 

תהליך האימון הוגדר לטווח של סמסטר אחד, כשסטודנט משתתף ב-10-12 מפגשי אימון. היעד הסופי של האימון האישי הוגדר מראש כשיפור במצב האקדמי של הסטודנט. יעדי הביניים הוגדרו על ידי המתאמן והמאמן במהלך האימון האישי. התכנים המשותפים באימון האישי עימם התמודדו המרצים-המאמנים והסטודנטים-המתאמנים היו: ניהול לפי יעדים, ניהול זמן ומשימות, התמודדות עם מצבי לחץ ועומס, וסגנונות למידה.


מטרות, אוכלוסייה וכלי המחקר 

המחקר הוא מחקר הערכה של תוכנית האימון במכללה, והתאמתו של תהליך האימון כמפַתח מיומנויות וכישורי למידה אצל הסטודנט, וככלי עזר לשיפור המצב האקדמי. 

מטרת המחקר היא לבחון את היבט הסטודנטים והיבט המאמנים-מרצים המשתתפים בתהליך האימון, בהתייחס לציפיות למול תפוקות, רגשות, ותהליכי שינוי אישי המעורבים בתהליך, וכן שביעות רצון.

אוכלוסיית המחקר כללה 9 מרצים מאמנים מהמכללה ו-11 סטודנטים שקיבלו אימון אישי בסמסטר חורף תשס"ט.

כלי המחקר כללו שני סוגי שאלונים שמילאו הסטודנטים והמאמנים-מרצים בנקודות זמן שונות של האימון: שאלון מקדים ושאלון סיכום למתאמן, ושאלון אמצע ושאלון סיכום למאמן. השאלונים כללו שאלות פתוחות.

הנתונים נותחו בניתוח תוכן איכותני ושכיחויות על פי קטגוריות ניתוח (שקדי, 2003; שלסקי ואלפרט, 2007). במאמר זה יוצגו תוצאות ניתוח השאלונים של הסטודנטים-המתאמנים בלבד.


ממצאים ודיון



א. הגורמים אשר הביאו את המתאמנים למצב אקדמי לא-תקין 

שאלה זו נבדקה בתחילת תהליך האימון ובסופו. תשובות המתאמנים נבדקו וחולקו לחמש קטגוריות: ציפיות שגויות מהלמידה האקדמית, הרגלי למידה לקויים, חוסר השקעה, בעיות משפחתיות ואישיות, ושילוב עבודה עם לימודים. שכיחויות הממצאים מוצגות בגרף 1. 


















גרף 1: שכיחות הקטגוריות אשר הביאו את המתאמנים למצב אקדמי לא-תקין



מגרף 1 עולה, כי לדעת המתאמנים, כפי שהשתקפה בתחילת האימון, הגורמים העיקריים למצבם האקדמי הלא-תקין היו ציפיות שגויות מהמערכת האקדמית, בעיות משפחתיות ואישיות, וכן שילוב של עבודה ולימודים. בתום תהליך האימון, לאור הניסיון והכלים שרכשו בדרך, המתאמנים סבורים שהגורמים המרכזיים אשר הביאו אותם למצב אקדמי לא-תקין היו בעיקר הרגלי למידה לא-מספקים, השקעה לא-מספקת בלימודים, ובעיות משפחתיות ואישיות.

כחלק מתהליך האימון לומדים המתאמנים בעזרת המאמן לקחת אחריות על התנהלותם במערכת האקדמית ובחייהם בכלל, ועל התוצאות שהם משיגים.

במטרה לבחון האם חלה התקדמות כלשהי באחריות האישית של המתאמן להתנהלותו, חולקו הקטגוריות לשתי קבוצות: 

א. סיבות פנימיות, המבטאות אחריות אישית של המתאמן, וכללו ציפיות שגויות מהלמידה האקדמית, הרגלי למידה לא מתאימים, וחוסר השקעה בלימודים.

ב. סיבות חיצוניות, המבטאות גורמים חיצוניים שלמתאמן יש פחות שליטה עליהם, וכללו בעיות משפחתיות ואישיות ושילוב עבודה ולימודים. 

הממצאים מתוארים בגרף 2.






















גרף 2: שכיחות הסיבות הפנימיות והחיצוניות אשר הביאו את המתאמנים למצב אקדמי לא-תקין



מהממצאים המוצגים בגרף 2 עולה, שחל שינוי מגמתי בתפיסות של המתאמנים במהלך האימון. בתום תהליך האימון קטנה השכיחות של הסיבות החיצוניות כגורם למצבם האקדמי הלא-תקין של המתאמנים, וגדלה השכיחות של הסיבות הפנימיות. הסטה זו של התוצאות מבטאת את השינוי בעמדת המתאמנים - תהליך המבטא לקיחת אחריות גדולה יותר של המתאמנים על דרך ההתנהלות שלהם ועל התוצאות שהם משיגים בדרך זו. נראה, כי התקדמות זו חלה בהשפעת תהליך האימון, העוסק בנושא של אחריות הלומד.


ב. ציפיות בתחילת האימון לעומת תפיסת ההישגים בתום תהליך האימון 

בתחילת האימון נשאלו הסטודנטים, במסגרת שאלה פתוחה, מה הן ציפיותיהם מתהליך האימון, ובסוף האימון נשאלו מה הן הציפיות שמימשו בתהליך האימון.

בניתוח התוכן של התשובות נמצאו שלוש קטגוריות: ציפיות לשיפור אישיותי, ציפיות להתנהלות לפי יעדים, וציפיות לשיפור הלמידה.

נערכה השוואה של שכיחות התשובות לפי קטגוריות אלו בתום האימון לעומת תחילתו.

ממצאים אלו מתוארים בטבלה 1.













טבלה 1: השוואה בין ציפיות המתאמנים בתחילת האימון לבין הישגיהם בתום האימון





ניתן לראות, שהמתאמנים מדווחים על השגת שני יעדי ביניים בתהליך האימון. היעד העיקרי שהושג בתום האימון הוא התנהלות על פי יעדים - יעד ממוקד שינוי התנהגותי. ממצאים אלו משקפים את מה שמתארים קודינג ומרימאן(Codding and Merriman, 2008) , הטוענים שתהליך האימון המאפשר קידום למידה מבוצע באמצעות סיוע לסטודנט להציב יעדים לטווח ארוך ולגזור מהם פעילויות על מנת להשיג יעדים אלו. 

מהממצאים עולה גם, כי לדעת המתאמנים, הציפייה לשיפור הלמידה לא מומשה.

בתהליך האימון למדו הסטודנטים, שאופן הלמידה שלהם צריך להשתפר, והם רכשו כלים חדשים ללמידה. תהליך השיפור דורש תירגול והפנמה ארוכת טווח, שבמהלך האימון הקצר טרם הופנמו. ייתכן שזו הסיבה לחוסר הביטחון של המתאמנים, בתום האימון, בנושא זה של שיפור הלמידה.


ג. שביעות רצון המתאמנים מתהליך האימון

הסטודנטים המתאמנים נשאלו האם ימליצו לחבריהם על השתתפות בתהליך אימון ומדוע. התוצאות מתוארות בגרף 3.












                             

גרף 3: שכיחות המתאמנים אשר ימליצו לחבריהם לעבור אימון



מתוצאות גרף 3 ניתן לראות, ש-86% מהמתאמנים ימליצו לחבריהם לעבור אימון. תוצאות אלה משקפות את שביעות רצונם הכללי של המתאמנים מהאימון. 


ד. הרגשות האישיים של המתאמנים 

הסטודנטים המתאמנים התבקשו לתאר את הרגשתם במהלך האימון. תשובות המתאמנים חולקו לרגשות חיוביים ושליליים. במסגרת הרגשות החיוביים תיארו המתאמנים בעיקר הנאה, תחושת מסוגלות גדולה יותר, שיפור בביטחונם העצמי, תחושת הישג נוכח התהליך ותוצאותיו, ויכולת לפירגון עצמי, כפי שתיאר זאת מתאמן: "הרגשתי שהאימונים הם המקום שלי לראות ולבחון את צורת הלמידה שלי ואת הדרך בה אני עושה את הדברים". במסגרת רגשות שליליים הועלה בעיקר הקושי שבחשיפה: "מצד אחד, הייתי רתומה לתהליך וציפיתי לכל מפגש. מצד שני, היה לי קשה כיוון שעסקנו בנושאים אישיים".


ה. המשך לימודים במכללה

במהלך שנת הלמודים תש"ע נערך מעקב אחר המתאמנים שהשתתפו במחקר ראשוני זה, ונמצא כי 8 מתוך 11 המתאמנים המשיכו בלימודיהם במכללה. רק 3 סטודנטים עזבו את הלימודים בתום תהליך האימון. 


סיכום

ממצאי המחקר מצביעים על שינוי בתפיסת הסטודנטים לגבי הגורמים למצבם האקדמי הלא-תקין – מגורמים חיצוניים לכיוון של גורמים פנימיים עליהם יכול הסטודנט לשלוט, ובכך לשפר את הישגיו. נמצא שיפור בביטחון העצמי, בתחושת המסוגלות העצמית, וברכישת כלים לניהול הלמידה האקדמית תוך לקיחת אחריות על תהליך הלמידה. רוב הסטודנטים ממליצים לחבריהם לעבור תהליך של אימון אישי במסגרת הלימודים במכללה.

ממצאים אלו תומכים בהחלטה של המכללה להמשיך ולהרחיב את תוכנית האימון.

בהמשך בכוונתנו להרחיב את המחקר לאוכלוסיית מתאמנים גדולה יותר, וייערך מעקב אחר התקדמותם במסלול האקדמי לאורך זמן עד לסיום לימודיהם במכללה. בנוסף, תיחקר השפעת תהליך האימון על המרצים המאמנים, ותרומתו לתפקידם כמרצים במכללה אקדמית להנדסה.
















מקורות

בלנצ'רד, ס. והומאן, מ. (2006). אימון אישי להצלחה בשיטת ה-coaching. תל אביב: אופוס בע"מ. 


בקינגהם, מ. וקליפטון, ד. (2005). עכשיו, גלה את חוזקותיך. הוצאת ספריית המרכז הישראלי לניהול.


כ"ץ, ר. (2005). Coaching - אימון לחיים. תל אביב: אופוס בע"מ. 


קדם, ק. (2006). מודל ששת השלבים. נמצא ב: http://www.meamnim.co.il (13/6/2010)


שקדי, א. (2003). מלים המנסות לגעת, מחקר איכותני - תיאוריה ויישום. אוניברסיטת תל אביב: הוצאת רמות.


שלסקי, ש. ואלפרט, ב. (2007). דרכים בכתיבת מחקר איכותני, מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט. תל אביב: מכון מופ"ת.



Campbell, M.A., and Gardner, S. (2005). A pilot study to assess the effects of 

life coaching with Year 12 students. In M. Cavanagh, A, Grant, and T. 

Kemp (Eds.), Evidence-based coaching. (pp. 159-169). Brisbane: 

Australian Academic Press.


Codding, R.S. and Meriman, D.E. (2008). The Effects of Coaching on Mathematics Homework Completion and Accuracy of High School Students with Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. J Behav Educ 17, 339-355.


Grant, A.M. (2001). eugenetherapy.com (13/6/2010).


Griffiths, K. (2005). Personal coaching: A model for effective learning. Journal of

Learning Design, 1(2), 55-65.


Passmore, J. and Brown, A. (2009). Coaching non-adult students for enhanced examination performance: a longitudinal study. Coaching: An International Journal of Theory, Research and Practice, 2:1 ,54-64.


 Tee, S.R., Jowett, R.M. and, Bechelet-Carter, C. (2009). Evaluation study to ascertain the impact of the clinical academic coaching role for enhancing student learning experience within a clinical masters education programme. Nurse education in practice 9, 377-382.





השאר תגובה